לימודים · תואר שני

תואר שני בקלינאות תקשורת ובהפרעות בתקשורת

תואר שני בהפרעות בתקשורת הוא המשך אקדמי אחרי תואר ראשון בתחום. הוא לא הדרך להפוך לקלינאית תקשורת, ואינו מחליף את בחינת הרישוי של משרד הבריאות.

מסלול ישיר לתואר שני בלי תואר ראשון בהפרעות בתקשורת אינו קיים: בפועל מדובר בהסבה לתואר ראשון. כאן נסביר מה כן קיים: מסלולים מחקריים ועיוניים, התמחויות, ומה ההבדל בין אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטת חיפה.

רוצים לבדוק אם תואר שני רלוונטי?

למי מיועד

בעלי B.A בהפרעות בתקשורת, בדרך כלל

משך

שנתיים במסלול עיוני; עד שלוש עם תזה בחיפה

רישוי

לא מקנה זכאות לבחינה הממשלתית

עודכן

ספטמבר 2026

הגדרה

מהו תואר שני בקלינאות תקשורת?

תואר שני בהפרעות בתקשורת, לרוב M.A, הוא תוכנית המשך למי שכבר למד את התחום בתואר הראשון. המטרה היא העמקה: מחקר, התמחות, הדרכה או תפקידים מתקדמים. זה לא מסלול הכשרה ראשוני למקצוע.

באוניברסיטת תל אביב מתארים את התוכנית כמעבר "מקלינאי למומחה": שמיעה, שפה, דיבור, תקשורת ובליעה, עם אפשרות להתמחות. באוניברסיטת חיפה מדגישים רצף בין תיאוריה, מחקר וקליניקה, וגם כותבים במפורש שהחקיקה בישראל עדיין אינה מחייבת תואר שני כתנאי לרישוי.

קהל יעד

למי מיועד תואר שני בהפרעות בתקשורת

למי שכבר קלינאי או קלינאית, או לקראת סיום התואר הראשון בתחום, ורוצה העמקה. זה מתאים למי שחושב על מחקר, הוראה, ניהול שירות, או התמחות באוכלוסייה מסוימת: ילדים, אוטיזם, שמיעה, גיל מבוגר.

זה פחות מתאים למי שעוד לא נכנס למקצוע ומחפש קיצור. בשבילו העמוד הרלוונטי הוא הסבה לקלינאות תקשורת או תנאי הקבלה לתואר ראשון.

חשוב

תואר שני לא מחליף רישוי

כדי לעסוק בקלינאות תקשורת בישראל נדרשים תואר ראשון מוכר, הכשרה מעשית, ועמידה בבחינה הממשלתית. אוניברסיטת חיפה כותבת במפורש: התואר השני אינו מכשיר לעבודה במקצוע ואינו מקנה את הזכות לגשת למבחן הרישוי של משרד הבריאות. רק בוגרי תואר ראשון בהפרעות בתקשורת יכולים לגשת לבחינה.

פירוט תהליך הרישוי נמצא במדריך המבחן הממשלתי.

מסלולים

מסלול מחקרי או מסלול עיוני

בשתי האוניברסיטאות יש מסלול עם עבודת גמר מחקרית (תזה) ומסלול בלי תזה. המסלול המחקרי מתאים למי שרוצה להמשיך לדוקטורט או לעבודת מחקר. המסלול העיוני מתאים למי שרוצה להעמיק תוך המשך עבודה קלינית.

בחיפה היקף שני המסלולים הוא 36 שעות שבועיות־סמסטריאליות. מסלול בלי תזה נמשך שנתיים. מסלול התזה נמשך שלוש שנים: שנתיים שמיעה ושנה לעבודת הגמר. רישום למסלול מחקרי אינו מבטיח מנחה. מי שלא חותם על התקשרות עם מנחה עד סוף הסמסטר השני של השנה הראשונה עובר אוטומטית למסלול בלי תזה.

מוסדות

איפה לומדים תואר שני בהפרעות בתקשורת

שתי התוכניות האוניברסיטאיות המרכזיות הן באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה. שתיהן בנויות כך שאפשר לעבוד במקביל, לפחות במסלול העיוני: בתל אביב יום לימודים מרוכז, בחיפה ימי רביעי במתכונת היברידית.

השוואה בין תואר שני בתל אביב לבין תואר שני בחיפה
נושאאוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת חיפה
קהל יעדבעלי תואר ראשון בהפרעות בתקשורתבעלי תואר ראשון בהפרעות בתקשורת, ממוצע 85+
משךשנתיים, יום לימודים מרוכזשנתיים בלי תזה; שלוש שנים עם תזה
מתכונתיום אחד בשבוע, כדי לאפשר עבודה במקבילימי רביעי, מתכונת היברידית
מסלוליםמחקרי או עיוני; התמחויות באודיולוגיה, התפתחות הילד ולקויות שפה-למידהמסלול א׳ תזה או ב׳ בלי תזה; התמחויות באוטיזם, גיל מבוגר, טכנולוגיות, מדעי המוח ועוד
קבלה נוספתלפי פרסומי החוג; יש לעדכן מול אתר התוכניתמבחן כניסה באנגלית (ציון 80), שני מכתבי המלצה, ולמסלול תזה גם עבודה מחקרית בתואר הראשון

בתל אביב מוענקים גם מסלולי התמחות, למשל אודיולוגיה מתקדמת ומדעי השמיעה, התפתחות הילד והפרעות נוירו־התפתחותיות, ואבחון וטיפול בלקויות שפה־למידה. בחיפה אפשר לבחור אשכול שפה או שמיעה, וגם התמחות באוטיזם, גיל מבוגר, טכנולוגיות ברווחה ובריאות או מדעי המוח. התמחות במדעי המוח בחיפה אפשרית במסלול תזה בלבד.

במרכז האקדמי הרב־תחומי ירושלים (לשעבר הדסה / JMC) מפורסמת תוכנית M.A לקלינאים פעילים: 36 נקודות זכות, יום לימודים בשבוע במתכונת היברידית (שבוע בקמפוס ושבוע בזום), ובחירה בין עבודת גמר קלינית למחקרית. שכר הלימוד שם מפורסם כשכר אוניברסיטאי בפיקוח המל״ג. פרטים ותנאי קבלה מתעדכנים באתר המוסד.

מכללת מבח״ר מפרסמת תוכנית M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, ביום ראשון. אוניברסיטת אריאל מפרסמת דף תואר שני בחוג. לפני הרשמה יש לוודא מול המוסד מי מעניק את התואר ומה סטטוס התוכנית בשנה הרלוונטית.

עמודי המוסד באתר: תל אביב, חיפה והמרכז האקדמי הרב־תחומי ירושלים.

מסלול מיוחד

התוכנית המשולבת לתואר ראשון ושני בחיפה

באוניברסיטת חיפה קיימת תוכנית משולבת לתואר ראשון ושני, המיועדת לבעלי תואר ראשון קודם בתחומים משיקים. אי אפשר להירשם אליה ישירות. קודם מתקבלים לתואר הראשון בחוג, ורק מועמדים מתאימים עשויים להיות מוזמנים לראיון ולהמשיך למסלול המשולב.

לפי תנאי הקבלה שמתועדים אצלנו, נדרש ממוצע 90 ומעלה בתואר ראשון במקצועות משיקים כמו חינוך, פסיכולוגיה, חינוך מיוחד, מדעי ההתנהגות, ייעוץ והתפתחות האדם, הנדסה או בלשנות. תחומים אחרים נבחנים לפי שיקול ועדת הקבלה. זה אינו "מסלול ישיר לתואר שני בלי B.A בהפרעות בתקשורת" במובן של דילוג על הכשרת הרישוי.

האם יש מסלול ישיר לתואר שני?

לא במובן של דילוג על תואר ראשון בהפרעות בתקשורת. הרישוי בישראל מבוסס על תואר ראשון מוכר, הכשרה מעשית ובחינה ממשלתית. תואר שני מגיע אחר כך, למי שכבר בתוך המקצוע או לקראת סיום התואר הראשון בתחום.

מה שכן קיים הוא תוכנית משולבת בחיפה, ורק למי שכבר התקבל לתואר הראשון בחוג. הרחבה על הבלבול סביב "מסלול ישיר" נמצאת במאמר מסלול ישיר לתואר שני: מה באמת קיים. כדי להבין איך נראה יום לימודים אחרי הקבלה, אפשר לקרוא גם את תיאור היום בתואר שני עם קליניקה.

שאלות נפוצות על תואר שני בקלינאות תקשורת

עדיין בשלב התואר הראשון?

אם המטרה היא לעבוד כקלינאית, התחילו מתנאי הקבלה לתואר הראשון. תואר שני נבחן אחר כך.

השאירו פרטים